צילום עיתונאי

צילום עיתנואי

את 2 התמונות שבחרתי לשים, הן מבטאות את השכינה שנובעת מהחגים של כול מיני הדתות החוגגים אותה.
רואים שכולם שמחים,רוקדים,וצוהלים.
בתמונה הראשונה רואים בני זוג עם כובעים של חג המולד מבקרים בכותל, המקום הקדוש ביותר ליהודים.
בתמונה השנייה רואים את היהודים רוקדים סביב סביבון שמחלק מתנות,רוקדים ושרים סביב החנוכייה.

ניתוח תמונה -לפי 10 השאלות

ניתוח תמונה

1)מהו סוג הצילום?
2)מהו הרושם הראשוני?
3)תארו את המאפיינים הכלליים של התצלום.
4)מהם הפרטים המופיעים בתצלום(פרטים,דמויות,התרחשות,רקע,עוד'.)
5)מהם 3 הפרטים החשובים בתצלום
6)אילו מסקנות אפשר להסיק מפרטי הצילום?
7)מה ניתן ללמוד מן התצלום(מקום,תקופה,התרחשות,הגשות וכו')
8)תנו כותרת לצלום?
9)איזה מידע או שאלות הייתם מוסיפים לתצלום?
10)האם הייתם מוסיפים מידע לתצלום או נקודת מבט נוספת?פרט

תשובות:
1) סוג הצילום הוא צילום תעלומתי מכיוון שאף אחד לא יודע מה קרה אחרי שצולמה התמונה.
2) הרושם הראשוני ממבט ראשון הוא קשה מאוד,התמונה מעבירה לעולם מסר קשה מאוד לצפיה שיראו איך הילדים הקטנים חיים במצב כזה בלי אוכל ושתייה,ללא תנאים לקיום.
3) בתמונה רואים ילד סודני קטן, בדרכו למחנה מזון של האו”ם, הממוקם במרחק קטן משם.
הנשר מחכה שהתינוק ימות, כדי שיוכל לאכול אותו.
התמונה הזו היכתה בתדהמה את כל העולם. איש אינו יודע מה עלה בגורלו של התינוק.

4) בתמונה מופיעים שתי דמויות, הילד והנשר.

הצבעים החומים ברקע של התמונה מבטאים תקופה קשה,של בצורת,הכול שומם.

5) הפרטים הכי חשובים בתצלום הם: הילד שגבו מכופף לאדמה,הנשר שמחכה ועומד מאחוריו,והקרע שהכול שם נראה שקט ורגוע.

6) אפשר להסיק מפרטי הצילום שרואים את הילד תשוש,רזה,חסר יכולת לקום ולהמשיך לחפש אוכל כדי שיוכל להמשיך להתקיים,בנוסף אפשר להסיק שהנשר מחכה שהילד יקום והוא יוכל לטרוף אותו.

7) מה שניתן ללמוד מן התצלום שלעולם לא זורקים אוכל לפח,מכיוון שיש ילדים שמצב החיים שלהם קשה ואין להם אוכל להמשיך להתקיים.

על פי ציטוטו של הצלם שצילם את התמונה הזו בתקופה הישנה הזו: "זה מיומנו של אותו צלם... אלוהים היקר,אני נשבע שלעולם לא אשליך אוכל,לא משנה אם הוא לא טעים,או אם אני מלא ושבע. אני מתפלל 
שתגן ותשמור על הילד הקטן הזה,הדרך אותו והרחק אותו מהייסורים והעצב. אני מתפלל שניהיה יותר רגישים כלפי העולם הסובב אותנו,ולא ניהיה עיוורים בגלל האנכויות שבטבע האדם והאינטרסים הפרטיים שלנו. אני מקווה שהצילום הזה יזכיר כמה בני מזל אנחנו,ושלא נתייחס לדברים כמובנים מאליהם.
ולמען נפסיק כולנו את בזבוז האוכל היום יומי. (תרבות הצריכה)
8) כותרת חדשה "הימים הקשים בתקופת הבצורת"
9) האם הצלם שינה את הגישה שלו לאחר שצילם את התמונה?
מה הצעד הדרמטי ביותר שעשה הצלם לאחר שצילם את התמונה?
10) כן הייתי מוסיפה נקודת מבט נוספת,כן הייתי רוצה לראות איך הילד המשיך את חייו אם בכלל.

מאמר-רטוריקה של דימוי רואלן בארת

מאמר-רטוריקה של דימוי רואלן בארת

רואלן בארת מנה להבין דימויים דרך ניתוח מסרים שהם מכילים,ולבחון באיזה מידה דימויים חזותיים יוצרים השקפת עולם.
כלומר, עד כמה הדימויים מעבירים מסר ערכי ואידאולוגי בתוך חברה מסויימת.
לכול סימן\ייצוג יש בחלקם -מסמן ומסומן,המסמן זה בעצם מה שאנו רואים,שומעים,או כול גבר שאנחנו יכולים לקלוט אותו בחושים שלנו.
 המסומן זה משמעות שנפיק מהמסמן. המושג,ההסבר שעולה לנו בראש אחרי שחווינו את המסמן.
הדונוטציה- המשמעות המילונית של המילה,אם מדברים על כלי תחבורה המשמעות היא רכב,אופנוע, אופניים,רכבת וכו'...
הקונטוציה-היא ברמה גבוהה יותר של הפרשנות שהיא בעצם תלות הקשר. אם נשאל פלסטיני מהו עץ,יתכן שהוא יגיד דברים אחרים,יתכן שיגיד דברים משותפים.
האישור החזותי- מה שאנחנו רואים,התמונה הדמויות וכו'.
המישור המילולי- מה שאנחנו שומעים ומדברים 
המישור המילולי הוא זה שמכוון אמנו ואומר לנו על מה להסתכל בתוך הפרסומת.
הצילום נתפס לנו כמציאות אולם יש כאן הבנה אידאולוגית
הצילום מעצב מציאות.

האם התמונה משקפת או מעצבת מציאות-שריפה בכרמל

השריפה בכרמל

התמונה הזאת צולמה בזמן השריפה בכרמל כאשר כבאים מנסים לכבות את האש הגדולה ככל האפשר,היא משקפת את המציאות ככל שאפשר ואת כול מה שקרה במהלך השריפה לאנשים ולמקום עצמו .התמונה נלקחה מכתבה במאקו שמדברת על 5 שנים לאחר אסון השריפה הגדול בתולדות המדינה, אישר  בית המשפט המחוזי בחיפה מתווה פיצויים לבעלי נכסים ובתי עסק שנפגעו מהאש שהשתוללה בכרמל. בעלי הבתים והעסקים יקבלו מליונים על הנזק שנגרם מהשריפה.

התמונה היא מז'אנר צילום החדשות משום שזאת תמונה שאינה מתוכננת , הצלם לכד את הכבאים ברגע אחד כאשר הם מנסים לכבות את האש וכל צלם מצלם את האירוע הזה מנוקדת מבט שונה ומביאה את התמונה לכתבה חדשותית העוסקת באירוע . 

התצלום בהחלט מתאר מה התרחש בתמונה , ניתן להבחין בשריפה מסביב את העשן הרחב  איך הכל כבר השחיר וכיצד הכבאים מנסים לכבות את באש הבלתי פוסקת.

הכבאים מנסים לכבות את האש עם צינור המים שלהם כדי למנוע מהאש להתפשט ולכבות אותה בתמונה ישנה תנועה , התנועה של הכבאים עם צינור מים כדי לכבות את האש ולמנוע נזק גדול יותר.

תמונות שמתארות כעס,אהבה,סתיו.

תמונות שמתארות כעס,אהבה,סתיו.

שתי התמונות האלה מביעות כעס.                     תמונה של אהבה.

בית חינוך תיכון גליל מערבי

תמונות שמשקפות את: בית חינוך תיכון גליל מערבי

דילמה

האם זכותו של הציבור לדעת כל פרסום אפילו אם הוא פוגע באדם המבקש להימנע מפרסום?

•"לא יפרסמו עיתון או עיתונאי ללא הסכמתו של אדם דבר הנוגע לפרטיותו או שמו הטוב שפוגע בו אלא אם מדובר בעניין ציבורי".

מושגים בדילמה

חופש הביטוי

הזכות לשם טוב

רייטניג

מידע רכילותי

מרחב פרטי

אתיקה עתנואית

אליל ההמון

http://rotter.net/forum/scoops1/101045.shtml

אייל גולן בפרשת הקטינות שעוררה את כול המדינה .

כיצד נבין או נפתור את הדילמה?

התקשורת צריכה לבקש אישור מהאליל ההמון

כדי לפרסם דברים שעלולים לפגוע בזכות של שמו הטוב.

כמו למשל שהכפישו את אייל גולן שעשה מעשים מגונים בקטינות עם אבא שלו.

ולכן המרחב של האליל ההמון שומר על זכותו לפרטיות שלו בחיי היום יום.

רוסלנה רודינה

רוסלנה רודינה

רוּסלנה רוֹדינה (נולדה ב-11 בספטמבר 1988) היא דוגמנית ישראלית, ידוענית בעיקר בשל השתתפותה בעונה השביעית של "הישרדות".

שעלתה בנובמבר 2015 לאוויר,בה רוסלנה לקחה חלק והעפילה לגמר וזכתה במקום השלישי.

מינואר 2014 הנחתה פינה בתוכנית הבידור של קשת בערוץ 2: "מה אתם אומרים" עד לסיום התוכנית ביולי 2015 לצד חיים אתגר וסיון קליין. בין השאר השתתפה גם בתוכניות הבידור: "אנשים", "אמבוש", "סלבריישן", "החברים של דנה" ו"כלוב הזהב" בערוץ 2, והופיעה גם ב"גיא פינס" בערוץ 10, ב"חדשות הבידור" בהוט בידור ישראלי, וב"חיות לילה" בהוט קומדי סנטרל.

בתחילת דרכה בעולם הדוגמנות רוסלנה הוחתמה בסוכנות "דז'ה וו" של נורית אורגל וכיום היא חתומה בסוכנות "יולי". בנוסף לכך היא כיכבה על שערים של המגזינים הפופולריים בישראל ביניהם: "לאשה", "סטילטו", "את", "זמנים מודרניים", "סגנון", "לה ז'ורנל", "פנאי פלוס", "24 שעות" ו"בלייזר".

רוסלנה כיום בזוגיות עם הזמר אייל גולן ממרץ 2012.

ב-22 בנובמבר 2014 נולד בנם המשותף יאן גולן.

הזכות לפרטיות של רוסלנה נפגעת,כי כשיהיה יצאה לנפוש עם כמה חברות בעיר אילת

בשעות של הלילה, היא הותקפה על ידי אלמוני שאיבד את עשתונותיו,כאשר הוא זיהה אותה מהטלוויזה הוא התחיל לקלל אותה ולקרוא לה בשמות גנאי.לאחר מכן שרוסלנה לא ממש הבינה מה קורה סביבה והחלה ללכת מהמקום, אותו בחור השליך עליה את האופניים שהיו ברשותו.

רוסלנה לא נפגעה,וישר הוזמנה משטרה לחשוד.

אין ספק שהישרדות עשתה רק טוב לרוסלנה רודינה,מאז שהיא חזרה מהאי, היא זכתה ונבחרה לפרסם ולהוביל את קמפיין הקיץ של רשת אביזרי האופנה TOPTEN בצילומים שיערכו בחודשים הקרובים, ויספקו לנו תמונות חדשות ונוצצות שלה.

לאחרונה הופצו שמועות,שאומרות שרוסלנה רודינה  נמצאת בהריון שני, אך היא הכחישה אותם בכול תוקף.הזכות של מידע רכילותי נפגע כי הפיצו עליה שמועות שהיא בהריון שני מאייל גולן.רוסלנה אמרה והדגישה "תניחו לי אני ממש לא בהריון."

לאחר מכן הגיעה הבשורה,שרוסלנה עזבה את הבית בו היא התגוררה עם אייל גולן

וחזרה לבית אמה שגרה בחדרה.

מטעמם של השניים, יש לציין, ממשיכים להכחיש את הפרידה ומעדיפים שלא להתייחס לדברים.מקרובים לשניים מדברים על כך כי לא מדובר במשבר שצץ פתאום, אלא בדעיכה שנמשכת תקופה ארוכה והגיעה לשיאה עכשיו.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4707517,00.html

רוסלנה היא אדם אותנטי מכיוון שהיא הורידה את כול המסכות שלה בתוכנית הישרדות ללא כחל ושרק,

(הדברים שכמו הם, ללא ייפוי או ניסיונות קישוט מבלי לפחד מאף אחד.)

לאחר שרוסלנה כונתה רק כבת הזוג של..אייל גולן

היא מסכמת ואומרת שהיא באה ועשתה הכול כדי להוכיח שהיא יכולה להסתדר גם בלעדיו.

הקוסם מארץ עוץ

הקוסם בארץ עוץ

הקוסם מארץ עוץ" הוא סרט פנטזיה מוזיקלי משנת 1939בכיכובה של ג'ודי גרלנד. הסרט מבוסס על ספרו של ל. פרנק באום, הקוסם המופלא מארץ עוץ, שמספר על דורותי, נערה אמריקנית מקנזס שבמהלך סופת טורנדו מגיעה לארץ אגדות צבעונית, ויוצאת למסע יחד עם חבריה שמצאה בדרך, שלכולם, בדיוק כמוה, יש מטרה להשיג: הדחליל שצריך שכל, איש-הפח שצריך לב, האריה שצריך אומץ ודורותי שרוצה להגיע הביתה.

למרות הדעה הרווחת, הסרט לא היה הראשון ששודר בצבע, אולם אפקט הצבע נוצל היטב בסרט: פרק שהותה של דורותי בקנזס צולם בשחור-לבן, ואילו משדורותי הגיעה לארץ עוץ, ארץ האגדות והמכשפות, הופיעה בצבע.

הסרט "הקוסם מארץ עוץ", נוצר בשנות ה-30 , שנים בהם פרח ז'אנר הסרט המוסיקלי (לאחר המצאת פס הקול הסינכרוני). בשנים ההם האולפנים הגדולים יצרו סרטים לפי ז'אנרים

הסרט נעשה באחד האולפנים הגדולים בהוליווד (MGMׂ) שהתמחה בסרטים מוסיקליים עתירי תקציב. אלו היו השנים בהם האולפנים הגדולים שלטו בתעשיית הסרטים "שיטת האולפנים"). בסרט השתתפה הכוכבת ג'ודי גרלנד שהייתה גם זמרת ידועה. (ראו:"שיטת הכוכבים"). הסרט נעשה.

ג'ודי גארלנד

ג'ודי גארלנד

ג'ודי גארלנד נולדה במינסוטה. בילדותה אביה היה מכור לסמים,בעיקר קוקאין ומריחואנה וגודי ניסתה לעזור לו שהייתה ילדה.

בגיל 17 כיכבה גרלנד בסרט "הקוסם מארץ עוץ". באפריל 1947.

במהלך צילומי "הפיראט", עברה גרלנד התמוטטות עצבים ונלקחה מהסט, ובהמשך עברה עוד התמוטטויות של בסוף הביאו לעזיבתה את חברת MGM.

בנובמבר  1959 ג'ודי אובחנה כחולה בדלקת כבד חמורה,למרות שהרופאים אמרו לה שלא תוכל להמשיך לשיר יותר,היא חזרה להופיע לאחר החלמתה בקולנוע ובטלוויזיה .במשך השנים סבלה גרלנד מהשמנה, תת משקל והתמכרות לסמים.

גרלנד הייתה נשואה חמש פעמים והתגרשה ארבע פעמים. יש לה שלושה ילדים.

שיטת הכוכבים (STAR - SYSTEM)

שמם של השחקנים לא נירשם בסרטים האילמים הראשונים. ניראה שהשחקנים התביישו בעובדה שהם מוכנים להופיע ללא הכלי החשוב ביותר שלהם – הקול. אך עד מהרה החל הקהל להתעניין בדמויות שעל המסך ודרש לדעת עליהן יותר. הצופים רצו לדעת באילו מהסרטים השחקנים האהובים עליהם משתתפים וכך החלה שיטת הכוכבים – יצרנית המיתוסים המודרנית.

בתחילת שנות העשרים האולפנים החליטו לשים קץ למשכורות הגבוהות של השחקנים והם התחילו ליצור כוכבים. שחקנים צעירים היו חותמים על חוזה ארוך טווח של שבע שנים עם האולפן ובו נכתב שהאולפן קובע לשחקניו מה לעשות עם חייו : החליפו להם את השם ואת הביוגרפיה, הכל על מנת שהשחקן יצבור פופולריות ושהאולפן יצבור כסף.

שיטת האולפנים (STUDIO - SYSTEM)

האולפנים ביססו את כוחם על ידי חתימת חוזים ארוכי טווח עם אנשי קולנוע (שחקנים, תסריטאים, במאים ועוד) כך הם נשארו למשך תקופה ארוכה באולפן בו חתמו ולא יכלו לעבור לאולפן אחר גם אם הסרטים שנאלצו לעשות לא מצאו חן בעיניהם.

. בשנות העשרים האולפנים רוכשים לעצמם רשתות בתי קולנוע לכל אורך אמריקה, מה שלא משאיר מקום לתחרות עסקית. כל אולפן בחר לעצמו קהל יעד וגישה מסוימת.
הקפיטליזם- מורגש,מאחר והכוכבים נחשבו לנכס שהושקע בו זמן וכסף רב, ציפו ממנו להניב רווחים גדולים. האולפנים, לפיכך העבידו אותם בפרך, ניצלו אותם, הלעיטו אותם בכדורי מרץ והרגעה כדי לסייע להם לתפקד – אבל גם טפחו את הקריירות שלהם, ובאיזשהו אינסטינקט מדויק להפליא ידעו כיצד לפתח את הקריירות האלה כך שתהיה להן אריכות ימים, שמשמעותה הייתה רווחיות ארוכת זמן.