"הקוסם מארץ עוץ" הוא סרט פנטזיה מוזיקלי בכיכובה של ג'ודי גרלנד. הסרט מבוסס על ספרו של פרנק באום, הקוסם המופלא מארץ עוץ, שמספר על דורותי, נערה אמריקנית מקנזס.בזמן סופת טורנדו מגיעה לארץ אגדות צבעונית ומקבלים את פניה עם שירים , ויוצאת למסע יחד עם חבריה שמצאה בדרך(הדחלילת איש הפח אריה )שלכולם, בדיוק כמוה, יש מטרה להשיג: הדחליל שצריך שכל, איש-הפח שצריך לב, האריה שצריך אומץ ודורותי שרוצה להגיע הביתה בשלום .
למרות מה שכולם אומרים , הסרט לא היה הראשון ששודר בצבע, אולם אפקט הצבע נוצל היטב בסרט: סצנה מושבה של דורותי בקנזס צולם בשחור-לבן, אבל כשדורותי הגיעה לארץ עוץ, ארץ האגדות והמכשפות, הופיעה בצבע.
הקסם שמתגלה כתרמית - הדמויות בסיפור בטוחות כי התשובות למשאלותיהם נמצאות בידיו של קוסם גדול, אבל הן לא מבינות כי בעצם המפתח לשינוי המיוחל נמצא בתוך כל אחד ואחד מהם, ודורש תהליך ארוך ומסובך, שהוא ההפך הגמור מ"קסם". מבחינה זו הקסם והמופלא המובלטים בסיפור מתגלים דווקא כ לא מיוחדים לעומת היכולות הטבעיות של האדם שאינן מובלטות בסיפור ודווקא הן מצביעות על משמעות הסיפור או על מוסר ההשכל שלו.
דורותי - דורותי נחשבת כמשל לחברה האמריקאית של אותה תקופה שמחפסת את הדרך הנכונה -"הדרך הביתה". לפי דעה אחרת דורותי מייצגת את תאודור רוזוולט המועמד לנשיא ארצות הברית באותן שנים בגלל הדמיון בשם כאשר קוראים את השם הפוך. "Dor-o-thy" בקריאה הפוכה זה "The-o-dore".
הדחליל ואיש הפח - הדחליל ואיש הפח מייצגים את החקלאי ואיש החווה (הדחליל) ואת איש התעשייה (איש הפח) המנוצלים וחסרי כוח על ידי מעסיקיהם שאותם מייצגת המכשפה הרעה. הדחליל מוצג כמו אדם שלא יכול לזוז ועומד חסר כוח בשדה ואיש הפח חלוד כולו ו גם לא יכול לזוז. סופת הציקלון יוצרת מהפכה פוליטית וחברתית שמשחררת אותם והורגת את המכשפה הרעה. כמו כן איש הפח לא יכול לזוז עד שהדחליל עזר לו לשמן את גופו. בנוסף מובאות מטאפורות על האיחוד שהיה במינסוטה בין מפלגת החקלאים לבין מפלגת העובדים שגרמה לניצחון והחלפת השלטון במדינה.
המנצ'קינים - המנצ'קינים מייצגים את האנשים הפשוטים בארצות הברית.
השמן של איש הפח - איש הפח זקוק מדי פעם לשמן כדי שלא יחליד ויוכל להמשיך לזוז ולחיות, כאן מובא משל לכך שהחברה האמריקאית באותה התקופה התחילה לצרוך שמן ודלק, דבר שנוכחנו ללמוד כאשר השנים עברו שאותה חזה הסופר.
הבטלנות האמריקאית - תושבי ארץ עוץ לא עוזבים את ארצם ולא מטיילים בארצות אחרות המקיפות אותה, ישנה תאוריה שלפיה האו"ם מבקר כאן את הבטלנות שהייתה בארצות הברית שנים אלה שלא התערבה במה שקורה באירופה ובארצות אחרות ועסקה רק בעצמה.
המכשפה הרעה מהמערב והקופים המכונפים - יש חוקרים שרואים במכשפה המרשעת מן מטפורה למערב האמריקה. אם זה נכון, הקופים המכונפים במערב הם מטפורה לאינדיאנים. מלך הקופים המכונפים אומר לדורותי: "פעם היינו עם חופשי, חיינו באושר ביער הגדול, מעופפים מעץ לעץ, אוכלים פירות ואגוזים ועושים כרצוננו מבלי לקרוא לאף אחד אדון. זה היה לפני שנים רבות, הרבה לפני שהקוסם בא מתוך העננים כדי לשלט בארץ הזאת".
מוטיב הבית - יש הטוענים כי הבית בסיפור זה מתאר את הפוליטיקה . דורותי מייצגת את החברה האמריקאית שמחפשת את הדרך הנכונה - הביתה. כמו כן,הבית מסמל מרחב פרטי; יש בתוכו פרטים המאפיינים את האדם החי בביתו ועוזר
בזיהויו, ועיצוב הבית משקף את המתחולל בנפשו של אותו האדם. הבית נותן לאדם יציבות ביטחון והגנה. דורותי אינה מרגישה מוגנת בביתה מפני שהבית אינו יציב, וכך סופת ציקלון עלולה למוטטו. מטרת המסע של דורותי היא השגת בית שבו היא תרגיש בטוחה. בנוסף הנעליים מסמלות את כוחה של המכשפה, ומנגד הבית מוחץ אותה הבית הוא חלל צר שבו מרחב מוגבל לתנועה, כנגד הנעליים המסמלות יציאה למסע והליכה במרחבים, וכך דורותי יוצאת למסע הביתה שכולו נערך בעזרת אותן נעליים. מסעה לביתה מוביל את ידידיה למצוא כל אחד את זהותו האמיתית ואת מרחבו האישי - ביתו, שם כל אחד מפגין את תכונותיו, אשר חיפש ומצא בעצמו. דורותי בנעליים האסורות שהנהיגה את המסע, חוזרת בסיומו לאותו בית אפרורי ממנו יצאה ומכריזה - "אין כמו הבית".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה